נעים להכיר, מיכל ג'ו

עוצמה נשית, העצמה נשית, קלפי העצמה

מיכל המעצימה

בשנת 2014 החיים שמו לי תמרור ''עצור'' 🛑

בצורת תאונת דרכים בחודש השמיני להריון.

 

 הייתי במצב גופני קשה. כמעט לא יכולתי לזוז, הייתי בכאבים חזקים ובטיפול של תרופות נרקוטיות (אופיאטים, מורפיום.. דברים שנותנים לנרקומנים בגמילה).

 

המצב הנפשי שלי היה בהתאם - ירוד מאד.

הכאבים גמרו אותי, התרופות טישטשו אותי, הבית היה מבולגן, הכל היה אפוף סבל, העצבים שלי התרופפו, וגם הקשרים החברתיים.

 

הייתי בודדה, מסכנה, מסריחה ומדוכאת, שוכבת במיטה ונאנקת מכאבים, ולולא היו לי ילדים - סביר להניח שכך הייתי מסיימת את חיי.

 

מייד לאחר התאונה, כשהגעתי לבית החולים באמבולנס, הייתי מרותקת לקרש גב, בצירים תכופים ונשלחתי בדחיפות למחלקת מולטי טראומה עם חשש להפרדות שיליה, לקרע ביטני ולשברים בגב.

 

הייתי רעבה, אבל הטילו עליי צום כהכנה לניתוח חירום קיסרי. צום. לאישה רעבה בהריון! 🤦🏼‍♀️

לא רציתי ניתוח.

התפללתי וקראתי תהילים - זה הדבר היחיד שיכולתי לעשות.

 

תוך כדי תפילות, נכנסת אחות עם מזרק, ותוך כדי שאני שואלת אותה מה זה - מזריקה לי חומר להבשלת ריאות העובר. עוד כמה שעות את נכנסת לניתוח.

 

המשכתי להתפלל ולקרוא, לקרוא ולהתפלל, והנה חלף היום, כבר הגיע הלילה. שלושה רופאים מוזעקים לוועדה באישון לילה כדי לדון האם לנתח אותי או לא, כי רנטגן אי אפשר לעשות בהריון. בטח לא בשלב כזה.

 

כנראה שהחליטו לנתח אותי, כי מצאתי את עצמי נוסעת על אלונקת בית חולים, מחזיקה שתי שקיות של דם בדרך לחדר ניתוח.

 

חיבקתי קרוב קרוב את התהילים והתפללתי חזק חזק, כשהרגשתי את האלונקה נעצרת ופתאום מסתובבת. רופא וסניטר החליפו ביניהם כמה מילים ושלחו אותי לחדר רנטגן, שם סירבה הטכנאית לצלם אותי במצבי.

 

והמנתח מסרב לנתח אותי בלי צילום!

הניתוח נדחה! שוב!! 

 

הועברתי למחקלת הריון בסיכון גבוה, להשגחה עד שהחליטו מה עושים איתי.

אז המשכתי להתפלל ולקרוא תהילים. לפחות הרשו לי לאכול סוף סוף!! וגם הצירים הלכו ופחתו באורח פלא..

 

וככל שאני קוראת תהילים - הניתוח מתרחק ממני!

וככל שאני קוראת תהילים - אני פתאום מתחילה לקבל מסרים מהם!

אני לא אישה דתיה. אמנם מאמינה ושומרת מסורת, אבל מה לי ולמסרים מתהילים?

חשבתי שהשתגעתי. זהו. הכאבים, הלחץ, הסטרס - חטפתי בטח פיצול או משהו. הייתי בטוחה שאם אפתח את הטלויזיה והרדיו - הם בטח ידברו אליי...

 

אבל לא. 

רק התהילים דיברו אליי. ופתאום הבנתי דברים שלא ידעתי אפילו שאפשר להבין, או שבכלל קיימים! מסרים של ממש!

לא תיארתי לעצמי ששנה לאחר מכן אמצא את עצמי מתעמקת בתהילים ולומדת קריאה באופן מסודר.

 

כשהשתחררתי מבית החולים, האורתופד שכל כך היה בטוח ששברתי את הגב, השתכנע פתאום שאין שבר, והסכים לתת לי מכתב שחרור, כך שהצלחתי להגיע הביתה שעה קלה לפני כניסת השבת.

 

כעבור חודש וחצי ילדתי בבריאות את ביתי השניה ב''ה.

 

החיים לאחר הלידה היו קשים מאד, התפתחה לי פיברומיאלגיה בנוסף לנזקים בגב, הכאבים החריפו והחריפו, ואיתם גם המינונים של התרופות.

 

נאלצתי להפסיק להניק, לא יכולתי להרים את התינוקת שלי, וכשכבר הצלחתי לזוז - הייתי צריכה להחליף חיתולים על השטיח.

רוב הזמן הייתי מרותקת למיטה, ותלוייה בעזרת בני המשפחה, שכנים וחברים.

 

יום אחד, מצאתי את עצמי שוכבת על הרצפה בהתקפת כאב, עם שני קטנטנים שעדיין לא סיימו ארוחת ערב (בן 3 פלוס ובת שנה פלוס!) מיהרתי לקחת כדור מורפיום, ובאמת תוך רבע שעה בערך הצלחתי להתיישב על הספה.

 

שמחתי שאצליח לפחות להשכיב אותם לישון, אבל השמחה היתה מוקדמת מידי. למורפיום יש תופעת לוואי שגורמת לבחילות והקאות, וכמובן שתוך כדי מחשבה על המשך הערב - הקאתי את נשמתי על כל הסלון. ⁦🤦🏼‍♀️⁩

 

ואז!!!!!

בן ה-3 שלי, שיהיה בריא, קם, לקח מגב וסמרטוט, ניקה את הסלון, שטף את הסמרטוט, חזר שוב לנקות, ואמר לי ''אל תדאגי אמא, אני מנקה הכל. תנוחי.''

 

קטנצ'יק בן 3 טיפל בי כמו אמא!

הבן הבכור שלי טיפל בי, כאילו אני הילדה!

 

התרגשתי ממש! התחלתי לבכות, אבל לא רק בגלל שהייתי ממש גאה בו על הבגרות שהפגין, אלא גם בגלל שהבנתי איך הילדים שלי הולכים לגדול - בלי אמא.

או יותר נכון, הם הולכים לגדל אמא.

 

זו היתה השניה המדויקת שבה המוח שלי והנפש שלי החליטו להלחם בגוף ובמציאות! 

 

החלטתי דבר ראשון שאני חייבת לפתח איזה מיזם שיעזור לאנשים שנמצאים במצוקה (או סתם צריכים עזרה במשהו) בביתם. 

 

עצם ההתעסקות במשהו - ידעתי שיועיל לי. גם אם לא יצא מזה כלום.

לשם כך התחלתי גמילה מהתרופות הקונבנציונאליות, פניתי למאמן שיקומי, נכנסתי לתכנית שיקום של ביטוח לאומי, והתעמקתי בכלים לשינוי מיינדסט.

 

בנוסף, דאגתי שיתקינו לי מחשב קטן עם מסך גדול מול המיטה, על מנת שאוכל להעסיק את עצמי מוחית ומנטאלית בזמן השכיבה האינסופית, ובלילות הארוכים מידי של חוסר שינה.

 

העשייה הביאה איתה הזדמנויות, ומכיוון שגם כך מצבי הכלכלי כבר לא איפשר לי להסתפק בקצבאות, לקחתי הלוואה בערבות המדינה ופתחתי איתה עסק שמטרתו לדחוף קדימה את הרעיון.

 

- המיזם פועל החל מראשית שנת 2018 למען קשישים, ובתקופת הקורונה הרחיב את פעילותו. 

בעוד כשנה תצא אפליקציה שתומכת במיזם ובבעלי מקצוע ולקוחותיהם 

 

אם זה מעניין או מסקרן אותך - קהילת הלפר Helper החברתית בפייסבוק

https://www.facebook.com/groups/630387351032249/?ref=share

או גללי למטה

המשכתי להתעמק עוד יותר בחשיבה חיובית, NLP, מיינדפולנס, ועוד המון כלים לכיוון תת המודע.

 

אחת השיטות שלי היתה לכתוב לעצמי פתקים על ''דבקיות'', ולהצמיד למקום בולט.

 

הפתקים הזכירו לי לשתות מים, לאכול בישיבה (ולא בשכיבה), לאהוב את עצמי ולא לתת מקום לתפל בחיי.

 

היו בהם עצות מעשיות ליום יום, לצד משפטי חשיבה חיובית, ומשפטי מוטיבציה. לא פסחתי על אף מילה מעודדת והקפדתי לקרוא יום יום את מאות הפתקים שהצטברו.

 

לימים, בחרתי 48 מהם ויצרתי חפיסת קלפי הכוונה והעצמה בשם ''להיות מלכה'' 

 

אבל הפתקים לבד לא עזרו, ובכל פעם שהסתכלתי במראה וראיתי את הבבואה הרזה והחיוורת שלי - קיבלתי תחושת יאוש.

 

החלטתי לשנות את ההשתקפות שלי כדי לא לראות מולי שלד, אלא אישה. נזכרתי שאהבתי להתאפר, ולכן התחלתי בלמרוח אודם מידי פעם.

 

לאט לאט, עם השיקום הפיזי, הקפדתי יותר ויותר להתאפר, והכנתי לעצמי ''טקס בוקר'' שכלל חיוכים מול המראה ועידוד עצמי, גם אם אני בקושי מצליחה לעמוד.

 

מבלי ששמתי לב התפתחה לה #שיטת_שיקום שמתחילה מבפנים החוצה ומבחוץ פנימה - והכל מונע מהמיינד, מהנפש ובעיקר מיישום והתמדה!

קראתי לה, איך לא, ''להיות מלכה''

 

היום אני מודה לאל על המקום הזה שלימד אותי המון!

ברוך השם, הולכת על הרגליים, ואפילו נוהגת!!

יש לי קשר מיוחד ומדהים עם הילדים שלי, ואני באמת חיה באושר עם כל האתגרים שסביבי 

 

המטרה שלי בחיים היא לחזק נשים אחרות ולעזור להן להגשים את עצמן, כי אני יודעת כבר איך זה הולך! :)

 

מה אני עושה היום?

מרצה על סיפור השיקום שלי מנכות - למרתון החיים באמצעות מיינדסט.

מניעה נשים למציאת הייעוד המקצועי והאישי שלהן, ומלווה אותן לשם, באמצעות תקשור בתהילים, אימון, סדנאות וכלים נוספים.

 

בחנות שלי תוכלי למצוא

*קלפי הכוונה והעצמה,

*שובר מתנה לשיחת תיקשור,

*קורסים לקריאה והכוונה באמצעות תהילים

*מארזי ברכות והפרשת חלה מגוונות,

*קמעות מתהילים בייצור אומן עפ''י הרמב''ן, לסגולות בנושאי - 

זיווג

פרנסה

שלום בית

פרי בטן

פתיחת מחסומים וזימיון מזל

*ועוד....

*****************************************************

מיכל המעצימה (3).png

המיזם החברתי שלי - Helper

מאיפה התחיל בכלל הרעיון של קהילת הלפר?

כמו כל דבר טוב, ביום אחד.

הייתי בדרכי מהמיטה לחדר החשוב, אך ארון בד קליל שעמד ליד דלת הכניסה לחדרי - נפל.

לא משהו כבד, רק ארונית בד, שכל ילד יכול להרים, אבל אני לא יכולתי להרים, עקב מצבי הגופני.

וכך קרה שנותרתי לכודה בחדר, ואין מושיע. כל מי שאני מכירה היה עסוק בעבודה, או במרחק בלתי סביר.

חיפשתי פיתרון יעיל שדרכו אוכל לקרוא לעזרה, ואפילו בתשלום סמלי, למישהו שיהיה קרוב אליי גאוגרפית.

עם הזמן, התפתח הרעיון והפך לאפיון של ממש לקראת הוצאת אפליקציה.

במקביל, נפתחה קהילה בפייסבוק, דרכה מסייעים להנדימנים, בעלי מקצוע, ובעלי ידיים טובות לקבל פניות בתשלום,

וגם מסייעים לקשישים שחיים בדירות שאינן ראויות למגורים בהנגשה ושיפוץ.

החזון הוא להפוך כל הנדימן באשר הוא לפעיל חברתית - הן באמצעות התנדבות, והן באמצעות שימוש באפליקציה (כשתצא), שהכנסותיה ישמשו לשיפוץ והנגשת דירות לקשישים בכל רחבי הארץ.

* מחפשת כרגע צעיר/ה תותח/ית להשלמת בניית האפליקציה.

לפרטים נוספים שלחי לי מייל לדוא"ל helper.cvb@gmail.com